הסיבות העיקריות לשימוש בעופרת כחומר המעטפת לכבלים הן כדלקמן:
רכות ויכולת עיבוד: עופרת רכה ובעלת נקודת התכה נמוכה, מה שמקל על ההתכה והעיבוד. זה מאפשר לנדן עופרת להיות פלסטית טובה במהלך ייצור הכבלים, מה שמאפשר להם לענות על הצרכים של מעטפות כבלים עם מפרטים וצורות שונות.
יציבות כימית: לעופרת וסגסוגותיה יש יציבות כימית גבוהה ואינן נשחקות בקלות על ידי חומצות, אלקליות וחומרים כימיים אחרים. זה גורם למעטפת העופרת להיות בעלת עמידות טובה בפני קורוזיה במהלך השימוש בכבלים, מה שמגן על חוטי הליבה בתוך הכבלים מפני שחיקה סביבתית חיצונית.
איטום ועמידות רטיבות: למעטפת העופרת יש עמידות טובה לאטימה ולחות, שיכולה למנוע ביעילות לחות ולחות מלהיכנס לפנים הכבל, ובכך להגן על חוט הליבה מהשפעות של סביבה לחה.
חוזק מכני: למרות שהחוזק המכני של עופרת טהורה נמוך יחסית, לסגסוגות עופרת יש חוזק מכני גבוה ויכולות לעמוד בדרישות הביצועים המכניים של מעטפות כבלים. מעטפות עופרת יכולות להתנגד לנזק פיזי ומתח חיצוני, ולהגן על חוטי הליבה בתוך הכבל מפני כוחות חיצוניים.
עם זאת, יש לציין כי לכבלים מצופים עופרת יש גם כמה חסרונות, כגון גמישות העופרת עלולה לגרום לרווחים בכבל כאשר הוא מתרחב בעומס ובחום, ומשפיע על ביצועי הבידוד. יחד עם זאת, עופרת רעילה מאוד ואינה תורמת להגנת הסביבה ולבריאות האדם. לכן, עם התפתחות הטכנולוגיה והגברת המודעות להגנה על הסביבה, כבלים מצופים עופרת מוחלפים בהדרגה בחומרים אחרים ידידותיים לסביבה וטובים יותר.
באופן כללי, הסיבות העיקריות ליישום של חומרי מעטפת עופרת בכבלים הן גמישותם, יכולת העיבוד, היציבות הכימית, העמידות לאיטום ולחות וחוזקם המכני. עם זאת, עם הגדלת הדרישות להגנת הסביבה ופיתוח חומרים חדשים, היישום של כבלי מעטפת עופרת פוחת בהדרגה.
